הצדדים טיעוני תמצית

.5 התובעת טענה כי הנאשם פגע במעשיו בערכים החברתיים הנוגעים להגנה על שלומם ועל ביטחונם של הקטינים. צריכת חומרי התועבה מבוססת על תעשייה של ניצול קטינים ולפיכך אף אם מעשי הנאשם לא גרמו לנזק ישיר, הרי שבעקיפין המעשים פסולים מבחינה מוסרית והם מהווים חלק    הקטינים של המיני הניצול משרשרת המאשימה מתנגדת לבקשה לביטול הרשעת הנאשם וזאת בעיקר נוכח הטיעון כי מהות העבירה אינה  מאפשרת לסיים את ההליך ללא הרשעה בדין. בהקשר זה הפנתה באת כוח המאשימה לרע”פ 3890/09  מור נ’ מ”י, לרע”פ 3195/19 אגוזי נ’ מ”י וכן לעפ”ג 44181-05-16 מ”י נ’ צברי.                        

נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם וההליך הטיפולי בו שולב, עותרת המאשימה להשית על הנאשם וקנס מותנה מאסר של עונש ביחס לנסיבות ביצוע העבירה נטען, כי הנאשם לא הפיץ סרטונים ולא פעל לשם יצירת קשר עם קטינים, מה גם שמספר הסרטונים שהוחזקו ע”י הנאשם מועט מאוד. הסנגור ביקש לאבחן את עניינו  של הנאשם דנן מזה של הנאשם ,2 בשל כך שהנאשם 2 שלח לנאשם מעל 100 תמונות בעלות תוכן  פדופילי, בעוד הנאשם שבנדון שלח 2 תמונות ערום שלו וכן בשל העובדה  שלחובת הנאשם ,2 הייתה באופן מהותי בשיקולי הענישה. עוד נקבע בהלכת כתב כי בית המשפט יפעיל סמכותו בהקשר זה רק                      .דופן ויוצאי מיוחדים ,חריגים במקרים .9 ברע”פ  7224/14 משה פרנסקי נ’ מ”י (פורסם בנבו, ניתן ב- ,)10.11.14 שב ואימץ בית המשפט  העליון את העקרונות שהותוו בהלכת כתב, בהבהירו כדלקמן:                                                  

“בראש ובראשונה אבקש להתייחס לטענה, לפיה “די במידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי” כדי להימנע מהרשעתו של הנאשם. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה, לפיה יש להצביע על כך שהרשעתו של הנאשם תביא “לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו,” ולבסס  טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (עניין לוזון; רע”פ 2180/14 שמואלי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] ;)26.4.2014( רע”פ 1439/13 קשת נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] .))4.3.2013( החובה להצביע על        קיומו של נזק קונקרטי, מתיישבת עם אופיו המצומצם של החריג שעניינו הימנעות מהרשעה, אשר נועד לחול אך במקרים מיוחדים בהם קיימים טעמים כבדי משקל הנוגעים לצורכי שיקומו של   הנאשם. אימוץ עמדתו של המבקש, עלולה להוביל לסטייה מהאיזון הבסיסי העומד ביסודו של החריג,  את זאת אין בידי לאפשר. יתר על-כן, המבקש אף לא טרח לתמוך את טענתו בתשתית ראייתית מתאימה, ולטעמי אין די בהצגת הסכם עבודה, לפיו הרשעה בפלילים עשויה להשליך על תעסוקתו  בעתיד.