תוכן עניינים:
אבי דוביצקי מביא להרשעתו של מורה בית ספר מישוב חורה
הנאשם נתפס לאחר ששוחח באינטרנט עם אבי דוביצקי כאשר הוא מתחזה לילדה בת 13 בשם 'גליה', והציע לה לקיים עמו יחסי מין, ושלח לדוביצקי תמונות פורנוגרפיות של עצמו. חרף כתב האישום החמור, הפרקליטות חתמה עם הנאשם על הסדר, ונגזרו עליו רק 6 חודשי מאסר על תנאי והוא לא יורדה לחזור ללמד.
המורה מחורה מוחמד אל-אטרש
גזר דין נגד אל-אטרש, שהתקבל בבית משפט השלום בבאר שבע בראשות השופט רון סולקין, היה סגור לעיון הציבור . כאמור, בפרקליטות מחוז דרום הגיעו להסדר טיעון עם אל-אטרש, אשר הואשם בכתב האישום המקורי בניסיון למעשה מגונה ובניסיון להטרדה מינית, כאשר הסעיף הראשון הושמט מכתב האישום המתוקן והמורה לשעבר הורשע בסעיף של ניסיון להטרדה מינית בלבד. לאחר התערבותה של הכתבת ניקי גוטמן (ז"ל) ובסיוע אבי דוביצקי אשר היא אחראי ללכידתו בית המשפט אישור את פרסום כתב האישום וגזר הדין.
על פי כתב האישום המקורי, אל-אטרש ניהל התכתבות עם דוביצקי, כשזה מתחזה לילדה בת 13, במשך מספר ימים באמצעות תוכנת הסקייפ. אל-אטרש הציע לדוביצקי לקיים אתו יחסי מין יותר מפעם אחת ושלח לו, כשהוא חושב שהוא מדבר עם ילדה בשם 'גליה' תמונה של איבר מינו החשוף. אך בכתב האישום המתוקן הושמטו עובדות אלה ואל-אטרש הואשם בכך שהתכתב עם הקטינה ושלח לה תמונה בעלת תוכן מיני באמצעות הווטסאפ.
"במעשיו הנ"ל ניסה להטריד מינית את 'גליה' בסוברו שהיא קטינה, בכך ששלח לה תמונה בעלת תוכן מיני", נכתב בכתב האישום המקורי. הנאשם התנצל באחד הדיונים על מעשיו וכינה את העבירה שביצע 'שטויות': "אני מצטער. עשיתי שטות. אני נשוי ואב לארבעה ילדים. אני עובד בבית ספר בחורה בחטיבת ביניים. למדתי על בשרי שאסור לעשות שטויות".
בגזר הדין כתב השופט סולקין: "בין הצדדים נקשר הסדר, במסגרתו תוקן כתב האישום באופן משמעותי, תוך שסעיף העבירה החמור ביותר, שענינו נסיון למעשה מגונה, נשמט ממנו. לנוכח היעדר הרשעות קודמות ובעיקר לאור התיקון המשמעותי בכתב האיום – לא יחרוג בית המשפט מההסדר, וזאת על אף פי שמעשיו של הנאשם מלמדים על כשל ערכי משמעותי".
אבי דוביצקי יצאה בזמנו בהצהרה שהמקצוע הכי נחשק ע"י עברייני מין הינו עבודה עם ילדים בבית ספר. מקרה זה הינו הוכחה נוספת לדבריו.
בפרקליטות הסבירו בשלב הטיעונים לעונש כי הסדר הטיעון נחתם בגלל קושי ראייתי: "הנימוק העיקרי העומד בבסיס ההסדר הנו קושי ראייתי ממשי. בתמצית, מדובר בתיק שבא לעולם בעקבות תלונה של מר אבי דוביצקי שהיה אמור להעיד במשפט, והוא נמצא בארה"ב דרך קבע. כמו כן, בפרקליטות ציינו שהנאשם נעדר עבר פלילי.
דוביצקי הגיב לדברים ואמר "אני הייתי בקשר עם הפרקליטות בוואטסאפ ופשוט לא עדכנו אותי. אז אמרתי לעצמי מעניין מה נגמר עם זה וגיליתי שהתיק סגור". על גזר הדין עצמו אמר דוביצקי: "העונש הזה מגוחך ולא מהווה הרתעה וריק מכל תוכן, ממש היום הסנאטור הדמוקרטי לשעבר, אנטוני וינר, נשלח למאסר של 21 חודש על בדיוק אותו הדבר. זה בושה לכל מערכות האכיפה בישראל. זה שולח מסר רע לציבור בישראל, שהטרדה מינית של קטינים וקטינות זה דבר שולי וזניח".
בגזר הדין כתב השופט סולקין: "בין הצדדים נקשר הסדר, במסגרתו תוקן כתב האישום באופן משמעותי, תוך שסעיף העבירה החמור ביותר, שעניינו נסיון למעשה מגונה, נשמט ממנו. לנוכח היעדר הרשעות קודמות ובעיקר לאור התיקון המשמעותי בכתב האישום – לא יחרוג בית המשפט מההסדר, וזאת על אף שמעשיו של הנאשם מלמדים על כשל ערכי משמעותי".
ממשרד החינוך נמסר: "המורה מושעה מעבודה כבר שנתיים בהנחיית הנציבות. הוא חסום במערכת ואינו מלמד כלל" אבל יכול להמשיך ללמד בשיעורים פרטים.
שאלות לאבי דוביצקי בנושאים חשובים:
ח"כ כהן אומר: את הצעת החוק הזו הנחתי בעקבות אונס הילדה בת ה-10 בנגב אותה ליוותי מקרוב יחד עם בני משפחתה, בטוחני שאם אנחנו כחברה נפיק לקחים ממקרים כאלו נמנע סבל מיותר לילדים רבים. עוד מוסיף ח"כ כהן ואומר: מאגר המידע החשוב יאפשר להורים להשגיח באופן יותר יסודי ומבוקר על סביבת מגוריהם ועל סביבת ילדיהם, גם אם רק עולה חשד קטן יוכלו ההורים לאשש את חששותיהם ובכך למנוע ביצוע עבירות מין נוספות מאותם מועדי פורענות.
עם זאת, יש ארגונים אשר טוענים כי הצעת החוק טומנת בחובה אחריות גדולה, שיש לשקול בזהירות את צעדיה. ערן צימרין, נשיא אל"י – האגודה למען הילד, מגיב ואומר. "קראתי ביסודיות את הצעת החוק של ח"כ אלמוג כהן, וכעומד בראש מרכז המטפל באלפי מקרים של פגיעות, לרבות פגיעות מיניות, בתוך המשפחה – אני חייב להתערב ולהגיד כי אכן יש מקום להגן על הציבור אך האם פרסום רשימה שכזו היא הדרך? באמצעות החתמת שמו של העבריין לנצח? צימרין מוסיף, נכון שתחום הפגיעות המיניות בתוך המשפחה, לא מטופל לעומק ברמת המדינה ואם הממשלה רוצה לעזור לאזרחי ישראל יש צורך בחשיבה מקיפה ולא באמצעות קיצורי דרך. יש צורך לחשוב גם על העבריין ולהבחין בסוגיו השונים. יש לקחת בחשבון גם את מידת המסוכנות שלו בעת היציאה מהכלא וכיו"ב. בשורה התחתונה, אומר צימרין: אם המטרה היא להגן על הציבור, יש דרכים לעשות זאת ללא פגיעה ביכולות השיקום של עבריין שריצה את עונשו. אני אשמח לארח את ח"כ אלמוג כהן במרכזים השונים של אל"י, להציג בפניו את תוצאות הטיפולים שלנו בעברייני פדופיליה ולחשוב יחד איתו ועם המטפלים שלנו, על פתרון הגיוני ויציב שיביא לתוצאה הרצויה – הגנה על הילדים שלנו ועל הציבור בדרכים מקובלות והגיוניות ללא יצירת חרדה ומתח באוכלוסייה".
אבי דוביצקי נמצא בקשר על ח"כ אלמוג כהן ועוקב אחרי ההתקדמות בחקיקה ומברך עליה.
בנובמבר 2015 פורסם דוח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים
דוח דורנר ומאז ועד היום הוא מהווה זרז לשינוי במדיניות אכיפת החוק בישראל.
הדוח הוא תוצר של דיונים מקיפים שערכה הוועדה, שהוקמה על יסוד החלטת ממשלה בשנת 2011 .כתב
המינוי הטיל על הוועדה "לגבש המלצות בדבר מדיניות הטיפול והענישה בעבריינים שנגזר דינם";
להציע לממשלה קווים מנחים לגיבוש מדיניות זו "ולהציע דרכים חדשות להתמודד עם עבריינות
והטיפול בעבריינים"; וכן, לגבש המלצות להתווית עמדת הממשלה ביחס לחקיקת עבירות
ועונשים ו"לבחון דרכים לאמוד עלות ותועלת של דרכי ענישה שונות."
בראש הוועדה עמדה שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר. בין חבריה היו אנשי
אקדמיה מתחום המשפט והקרימינולוגיה ונציגים בכירים מאוד של מערכות אכיפת החוק,
משטרה, פרקליטות, יועמ"ש, שב"ס, משרד הרווחה, הסניגוריה הציבורית ומשרד האוצר.
מעטות הן המסגרת הממוסדת בהן מתקיימים דיונים משותפים לאנשי אקדמיה ולנציגים
בכירים של מערכות האכיפה, ומתאפשרת בהן בחינה מחודשת של כללי הפעולה מתחום המשפט
הפלילי לאור מחקר ותובנות מתחום הקרימינולוגיה והטיפול בעוברי חוק. שילוב זה של תחומי
דעת וגישות מקצועיות הוא שנותן תוקף וחשיבות להמלצות הוועדה. יתרה מכך, בבסיס דיוני
הוועדה עמדה נכונות של משרד האוצר להסיט תקציבים המופנים לכליאה של עוברי חוק לעבר
תכניות טיפוליות ושיקומיות, ככל שהוועדה תסבור כי שימוש בחלופות לכליאה לא יעודד
עבריינות ולא יפגע בביטחון הציבור. נכונות זו ייצרה הזדמנות לכך שדיוני הוועדה לא יהיו
תיאורטיים בלבד אלא יעוגנו בהמלצות שיכולות להוביל לשינוי משמעותי במדיניות.
במאמר קצר זה אציג את עיקרי דוח ועדת דורנר, ולאחר מכן, אסקור בקצרה את האופן בו
מחלחלות המלצות הוועדה ומשפיעות על צמתי החלטה בהם מתעצבת המדיניות כלפי עוברי חוק
בישראל. כמי שהשתתפה בוועדה כנציגת הסניגוריה הציבורית וכתבה ספר מבוא לקרימינולוגיה,
אשר שימש בסיס לחלק מדיוני הוועדה, אני מקווה לאימוץ נרחב של מדיניות המבוססת על טיפול
ושיקום עוברי חוק חלף כליאתם
עו"ד אסף דוק הוא עו"ד דין שנתפס על חם, לא שהוא הטריד קטינה חלילה, אלה יותר גרוע, הוא נתפס מסביר ללקוח כיצד להתחמק מעונש של הטרדת קטינה. המקרה תועד ע"י אבי דוביצקי בעזר חוקר פרטי והתיעוד הועבר לחקירה במשטרה ועו"ד אסף דוק נחקר במשטרה. בהתחלה המשטרה סגרה את התיק אבל אבי דוביצקי פשוט בעתיק מאמר מהאתר הבית של עו"ד אסף דוק והגיש ערער על ההחלטה שלא לחקור. הערער התקבל ועו"ד אסף דוק נחקר ולשכת עורכי הדין החליטו להעמידו לדין. עו"ד אסף דוק לא נשאר חייב ועד היום ממציא סיפורי אלף לילה ולילה על דוביצקי במטרה להתחשבן איתו. אבל הציבור יודע להבדיל בין אמת ושקר וכל יום נוספים עוד אנשים שמעגל הקיים של אנשים שאומרים שאבי דוביצקי והצוות שלו עושה עבודת קודש.
