אבי דוביצקי צייד הפדופילים הלאומי

מבזקים:
המשטרה עוצרת את אבי דוביצקי

ואטסאפ ליצירת קשר

אבי דוביצקי צייד הפדופילים ונתפסו על חם נוסד ב 2013

העליון הורה על ביטול כל ההליכים כנגד אבי דוביצקי

מי היה מאמין שיהיו אנשים שישימו לעצמם כמטרה להכפיש את האדם שהציל בו ידיו אלפי ילדים מגורל אכזה של הטרדה מינית? עובדה שיש אנשים כאלה בישראל והם יגררו את אבי דוביצקי ואחרים להליכים משפטיים מיותרים ויבזבזו את זמנו של בית המשפט, זמן שיכול להיות מוקדש להליכים שבאמת ראוים לקבל הכרעה בזמן סביר. אנשים שואלים למה צריך רפורמה, אולי זו דוגמא טובה מדוע. כאשר קומץ מטרידנים לא יודעים מתי להפסיק ומגיעים עד לבית משפט העליון בשביל לנסות לשכנע את בית המשפט שאבי דוביצקי הוא אדם רע שמגיע לו להיות תחת צו כינוס נכסים. 

למרות שכלל לא הגיע לדיון שופטי בית משפט דנו בערעור של עידו רביב, סתיו גבע, אורי שבתאי, ו ניב אביטל, וקבע נחרצות, לא היה מקום להגיש את הערעור ונתן למערערים בעיטה בישבן בחזרה לתל אביב.

הליך פשיטת רגל בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי. האנשים שיזמו את ההליך ערערו לבית המשפט העליון והם הפסידו! אילו שיזמו את ההליך ממשיכים לפרסם כאילו שהצו בתוקף והדבר מראה על האמינות של שאר הדברים שהם מפרסמים, אחד מהם הוא בן של העברין אילון צברי שנידון למאסר בפועל  בגין נטילת שוחד והרצת מניות והשני נתפס במצלמה נסתרת מסביר ללקוח איך לשקר למשטרה במידה ויעצר, והמליץ להשמיד את הטלפון, הואנחקר באזהרה במשטרה וועדה האתיקה המליצה להעמיד אותו לדין

 על פי החלטה של בית משפט מחוזי שקיבל חיזוק של בית משפט העליון,ביום 18/12/2019, ניתנה הוראה להפסיק את ההליכים כנגד אבי דוביצקי  בתיק א”ע 3436/2019. בפניכם החלטה של הרכב השופטים ברק, מזוז, ו גרוסקופף. המערערים: אורי שבתאי, עידו רביב, ניב אביטל, סתיו גבע.

 

בית המשפט הורה על מאסרו של אבי דוביצקי צייד הפדופילים

בית המשפט הורה על ביטול כל הצווים שהוצאו כנגד אבי דוביצקי

למרות זאת עו"ד אסף דוק ממשיך להתבזות וסיפורים ומעשיות כאילו אבי דוביצקי תחת פיקוח של הכינוס הנכסים הרשמי או משהו דמות הליך משפטי כזה או אחר. אז אמת לחוד ומציאות לחוד מבית היוצר של עורך דין שקרן שמסלף את העובדות בדיוק כפי שנתפס מסביר לאחרים כיצד לסלף אותם

אסף דוק מסביר ללקוח כיצד להשמיד ראיות
אסף דוק מסביר ללקוח כיצד להשמיד ראיות
אבי דוביצקי זוכה בבית משפט עליון
אבי דוביצקי זוכה בבית משפט עליון
אבי דוביצקי זוכה בבית משפט עליון
אבי דוביצקי זוכה בבית משפט עליון

מה אמרו בפרקליטות המדינה על צייד עבריני מין ע"י אבי דוביצקי?

 

מבוא: אבי דוביצקי, אדם פרטי ואזרח מן השורה, קיבל עליו בהתנדבות את תפקיד המלחמה בעברייני מין ברשת. הוא מתחזה לילדה בת 12 וממתין בחדרי הצ'ט. הוא מקבל הזמנות ושיחות מגברים. כמה מהגברים מבצעים עבירות מין עם ה"קטינה". דוביצקי מגיש תלונה במשטרת ישראל בגין כל עבירה לכאורה שתועדה על ידו. ביחס לאחדים מן המקרים פתחה המשטרה בחקירה. לאורך כמה חודשים הוגשו מאות תלונות מסוג זה במשטרה, נפתחו חקירות ונעצרו חשודים. האם התנהלות כזאת )להלן: "השיטה"( היא חוקית? האם לנאשמים בפרשיות אלו עומדת טענת הגנה כלשהי כלפי שיטת פעולה זו? ננסה להתייחס לשאלות המשפטיות המתעוררות בהקשר לשיטת הפעולה המתוארת. האם השיטה היא בבחינת הדחה אסורה לביצוע עבירה? האם ניתן לומר כי השיטה המתוארת עולה כדי הדחה לא חוקית לביצוע עבירה? בפסיקת בית המשפט העליון נקבע לא אחת, כי שידול על ידי סוכן משטרתי אינו שולל את האחריות הפלילית של אדם, גם אם המשודל היה אדם תמים, שומר חוק, שסוכן עורר בו את הרצון לעבור את העבירה. השפעת התנהגות המדיח מקומה נותר בגזר הדין ולא בהכרעת הדין. נפקותה היחידה של הדחה לדבר עבירה תימצא במידת העונש שיגזור 2 לעתים הביע בית המשפט העליון אי נחת בית המשפט על הנאשם. מחקירות שבהן הופעלו סוכנים משטרתיים. כך למשל בית המשפט העליון עמד על הפסול בהכשלתו של אזרח ישר דרך לבצע דבר עבירה שלא היה מבצע אלמלא ההדחה על ידי סוכן משטרתי. נקבע כי אל למשטרה להצמיד סוכן מדיח לאדם אלא אם כן יש בידיה מידע מקדים 3 וכי ואמין בעל יסוד סביר להאמין כי אדם זה מעורב בפעילות עבריינית, על סוכן סמוי להימנע מלהפעיל אמצעי לחץ מוגזמים כדי לשכנע חשוד 4 אולם בסופו של דבר, לפי הגישה הישראלית, האחריות לבצע עבירה.

בפלילים היא אישית וכאשר הוכחו על פי ראיות קבילות היסוד הנפשי  והיסוד העובדתי אצל הנאשם, אין פעילותם של אחרים כשלעצמה גורעת מעצם קיומה של אחריות פלילית. יש לשים לב לשתי עובדות נוספות. האחת, השיטה המתוארת אינה כרוכה בהכרח בהדחה; בפסק הדין בעניין קטיעי נדונה פרשת "תחקיר  התחקיר בפרשה זו עסק בגברים בוגרים, הפדופילים של ערוץ 10."
שהשתמשו באתרי אינטרנט ליצירת קשר מיני עם קטינים או קטינות. ארבעה תחקירנים הונחו להיכנס לאתרי האינטרנט, להציג את עצמם
כילדה בת 13 ולנהל בשמה שיחות עם הפונים. שני המבקשים יזמו שיחות מיניות עם התחקירניות ואף נפגשו עמן. בגין כך הועמדו לדין בניסיון לביצוע עבירות מין שונות )ניסיון למעשה מגונה וניסיון להטרדה מינית. בדחותו את הערעור על ההרשעה קבע בית המשפט העליון בין השאר כי התחקירניות לא הדיחו ולא שידלו את המערערים לביצוע עבירות אבי דוביצקי טען בראיונות בתקשורת כי התחזותו לילדה בת 12
המין. לא דרשה ממנו כל פעולת פיתוי נוספת. עצם "קיומה" של הילדה בחדרי הצ'ט הניב פניות רבות, והיוזמה של הגברים מן העבר השני לניהולן של שיחות מין ערות היא זו שהולידה את העבירות. אם כך הוא הדבר לא ניתן לדבר כלל על קיומה של "הדחה", לא כל מבחינה עובדתית לסיכום, הפעלת השיטה כמתואר אינה מהווה הדחה פסולה.

טענה שנייה בהקשר זה היא שגם אם הייתה הדחה במקרה כזה או אחר, המדיח אינו סוכן משטרה, אלא אדם פרטי שאינו נושא בתפקיד
ציבורי כלשהו. נראה כי עצם העובדה שהפעולות נעשו על ידי אדם פרטי מחלישה מאוד את טענת ההדחה. בפרשת קטיעי ציין השופט הנדל, כי בהתאם לפסיקה במדינות השונות בארצות הברית את טענת ההדחה ניתן להעלות רק כאשר הטמנת הפח נעשתה על ידי סוכן ממשלתי. בתי המשפט בארצות הברית חזרו וקבעו כי הדחה בידי אזרח פרטי שאין לו כל זיקה לממשלה אינה מהווה הטמנת "פח יקוש". אחת ההצדקות לשלילת ההגנה היא שהדחה פרטית היא למעשה שידול, והנאשם שנענה לו אשם בביצוע העבירה. הצדקה נוספת שהועלתה בפסיקה האמריקנית מקורה במטרת הגנת "הפח היקוש" המכוונת למנוע מהממשלה לעודד אינה תקפה כלפי אדם פרטי. ביצוע עבירות פליליות בעוד היא אמונה על הסדר הציבורי. מטרה זו האם השיטה יכולה לבסס הגנה מן הצדק? האם ניתן לומר, כי השיטה המתוארת מגבשת הגנה מן הצדק? הדוקטרינה של הגנה מן הצדק נשענת על סמכותו של בית המשפט לבטל אישום העומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. הדוקטרינה נקלטה בשיטת המשפט הישראלי מהמשפט המקובל האנגלי דרך הפסיקה.12 בשנת 2007 עוגנה "ההגנה מן הצדק" בסעיף 149(10)   לחוק סדר הדין הפלילי, אשר הסמיך את בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטלו מקום שבו "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

בפרשת קטיעי קבע השופט הנדל, כי "הרף שנקבע בהלכה הפסוקה נע ממבחן של 'התנהגות שערורייתית של הרשות' למבחן המתמקד בהבטחת הליך פלילי הוגן וצודק לנאשם. שינוי זה מאפשר להתחשב בפעולות שלא נבעו ממעשי הרשות, אך עדיין פגעו בתחושת הצדק וההגינות בהליך. אף שנראה שעדיין ברוב המקרים תהא סוגיית ההגנה מן הצדק קשורה להתנהגות הרשות, כבר נפסק שאין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס לנסיבות שאינן תלויות ברשויות כל-עיקר, אך המחייבות את המסקנה כי לא יהיה ניתן להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן".13 לאור כך ממשיך השופט הנדל וקובע, כי "אין להוציא מכלל אפשרות שבמקרים מתאימים מעורבותו של גוף פרטי בהליך הפלילי ובפרט ניהול חקירה יזומה עשויה לפגוע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות של ההליך עד כדי החלת ההגנה מן הצדק". ואילו השופט דנציגר, שהתייחס אף הוא לאפשרות זו, הוסיף כדלקמן: "לא ניתן להתעלם מהחשש ל'מדרון חלקלק' בהתייחס לגורמים פרטיים שאינם נתונים לפיקוח, רגולציה ונורמות אתיות, שעלולים לנקוט אף הם פעולות בילוש וחקירה שעשויות לחצות את הגבול בין האסור למותר, תוך פגיעה בצנעת הפרט ובזכויות אדם נוספות. יש להיזהר מהסכנות הטמונות בפעילותם של גופים פרטיים שאינם נתונים למגבלות ופיקוח כלשהם. לצורך התמודדות עם סכנות אלה והשלכותיהן, אין זה בלתי סביר כי בנסיבות המצדיקות זאת ייקבע כי יש מקום להחלת הגנת 'הפח היקוש' אף ביחס לגופים פרטיים באופן שייצור תמריץ נאות לרשויות המוסמכות לנקוט פעולות פיקוח ובקרה ביחס לאותם גופים ]…[. אין לשלול על הסף את הרחבת תחולתה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק ודוקטרינת הפסלות הפסיקתית, במקרים המתאימים, אף ביחס לפעולותיהם של גופים פרטיים".אלא שבסופו של דבר, בפרשה זו – שעסקה כאמור בתחקירי הפדופילים שנערכו בערוץ 10 – לא נמצא כל רבב בהתנהלות הגורם הפרטי )ערוץ 10 )והמשטרה. הוכח שלא הייתה הדחה מצד התחקירניות של ערוץ 10 ;הוכח כי האחריות להשתלשלות העניינים. לרבות לתכנים המיניים הבוטים שעלו בשיחות הייתה של הגברים שיצרו את הקשר עם התחקירניות;

וכן שהתערבות המשטרה בפרשה לא הייתה כרוכה בפגיעה בזכויות היסוד של הגברים שנעצרו ונחקרו. לפיכך הוחלט כי בהתנהלות ערוץ
10 והמשטרה לא נמצאה פגיעה מהותית בעקרונות של צדק והגינות מן הצדק לנאשמים.16 משפטית שיש בה כדי לגבש הגנה
העולה מפרשת קטיעי הוא, כי בפסיקת בית המשפט העליון לא נשללה האפשרות כי הגנה מן הצדק תתגבש בשל מעורבותם של גורמים
פרטיים בחקירה מהסוג המתואר. עם זאת נקבע כי במצבים שבהם לא הייתה הדחה לביצוע עבירות המין מצד הגורם הפרטי, כאשר היוזמה
לקיום השיחות ולקיום הפגישות שלאחר מכן באה מצד הגברים בחדרי הצ'ט, וכאשר התערבותה של המשטרה נעשתה באופן חוקי, על בסיס
ראיות שהוצגו בעוד מועד, וללא כל פעולה שפגעה בזכויות היסוד של הנאשמים – במצבים אלה אין כל בסיס לקבלת טענה של הגנה מן הצדק. האם השיטה מהווה הפרטה אסורה של תפקיד המשטרה? במקרים שבהם המשטרה "מעבירה" או "אוצלת" את הסמכות לקיים
חקירות לגורם פרטי יכולים להתעורר קשיים. אחד מהם נוגע לחוסר החוקיות שבהעברת סמכויות שלטוניות מובהקות לידיים פרטיות. כך
למשל בפרשת חטיבת זכויות האדם,17 שבה נדונה שאלת החוקיות של הקמת בתי סוהר פרטיים בישראל. בפרשה זו קבע בית המשפט,
כי בהתאם לתפיסה המדינית המודרנית, למדינה יש תפקיד ייחודי באכיפת החוק הפלילי. המדינה נתפסת כגורם האחראי לאכיפת החוק
הפלילי, סמכות הענישה הפלילית היא מסמכויותיה המובהקות, ולה נתונה הרשות הבלעדית לעשות שימוש בכוח מאורגן לשם אכיפת  המשפט הפלילי בפרט. 

בנוסף נקבע, כי גוף הפועל במסגרת המדינה )בניגוד לגוף פרטי( כפוף לביקורת מנהלית ושיפוטית, ולאתוס
של השירות הציבורי הממלכתי. בכך יש כדי להפחית במידה ניכרת את הסכנה שהכוח הנתון לאותו גוף ינוצל לרעה, באופן שרירותי או
לשם קידום מטרות זרות. לאור טעמים אלה )וטעמים נוספים( נקבע כי הקמתם של בתי סוהר פרטיים בישראל אינה חוקתית.אלא שבעניינו של דוביצקי, השיטה המתוארת אינה מהווה הפרטה של סמכויות המשטרה או החצנה פסולה של סמכויותיה. מדובר באדם פרטי, הפועל באופן וולונטרי, שלא התבקש לבצע את הפעולות. מר דוביצקי פועל על דעת עצמו, ללא שהועברו אליו סמכויות שלטוניות כלשהן. למעשה מר דוביצקי מגיש את תלונותיו במשטרה בכובע של מתלונן, וחקירת המשטרה, וכנגזר מכך גם הפעלת סמכויותיה, מתבצעת רק לאחר הגשת התלונה ולאחר שהמתלונן )מר דוביצקי( מסיים את תפקידו ו"יוצא מהתמונה". בהקשר זה אף לא ניתן לייחס לו מניע כלכלי, כפי שהיה ניתן לייחס למשל בפרשת הפרטת בתי הסוהר או בפרשת תחקיר הפדופילים של ערוץ 10 .לפיכך גם בהקשר זה לא ניתן להצביע על בעיה בהתנהלותו של מר דוביצקי או הערה משווה לגבי פרשת תחקיר הפדופילים של ערוץ 10 יש לשים לב כי פרשת ערוץ 10 מעוררת שאלות בשני מישורים. המישור הראשון הוא עצם מעורבותו של גורם פרטי )תחקירנית( בחשיפת עבירות; המישור השני הוא עצם העובדה כי הגורם הפרטי המעורב בחשיפת העבירות הוא כלי תקשורת בעל אינטרסים מסחריים. לדעתנו, כפי שהובעה לעיל, מעורבותו של גורם פרטי בחשיפת עבירות המין כפי שהייתה בפרשת התחקיר של ערוץ 10 ,כמו גם במקרים שתוארו לעיל במסגרת שיטת העבודה של דוביצקי, אינה מקימה טענה משפטית טובה להדחה או להגנה מן הצדק. זאת גם הייתה השקפתם של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון בפרשת ערוץ 10.22 להשקפה זו, וכנגזר מכך לתוצאה של פסק הדין בעניין ערוץ 10 ,אני מסכים. בעיה אחרת נוגעת לעובדה שהגורם הפרטי בפרשת ערוץ 10 שהיה מעורב בחשיפת עבירות המין – בניגוד לדוביצקי – היה ערוץ טלוויזיה מסחרי המונע משיקולי רייטינג. עובדה זו מעוררת אי נוחות קשה. תפיסות מתוקשרות של עבריינים, מעצרים למול מצלמות טלוויזיה עוד בטרם ניתנה לנאשם זכות להתייעץ עם עורך דין או לטעון טענות בפני שופט – הם בעיה קשה. בעיקר כך, אם המוטיבציה לביצוע פעולות נובעת משיקולים מסחריים של רייטינג, אשר במציאות של תחרות מסחרית בין ערוצי תקשורת יכולה לדחוק שיקולים חשובים של צנעת הפרט, של חזקת החפות וכדומה.
המעורבות הבוטה של ערוץ תקשורת מסחרי בחקירה משטרתית או ליווי חקירה באמצעות מצלמה של ערוץ מסחרי מעוררת שאלות חשובות.

נטען כי מעורבות זו פוגעת בחזקת החפות, שהיא מנוגדת להנחיות אלה טענות טובות שבהן לא עסקנו, שכן אין הן מתעוררות בענייננו,24 היועץ המשפטי לממשלה,23 וכי היא יכולה להקים הגנה מן הצדק. כל תקשורת( כמתואר לעיל.25 ואינן קשורות לעצם המעורבות בחקירה של גורם פרטי )שאינו ערוץ סיכום לסיכום, לשיטה של הפעלת סוכנים וירטואלים ברשת ככלי לחשיפה ולחקירה של עברייני מין הפועלים באינטרנט יש יתרונות רבים. ראוי שהמשטרה תנקוט יוזמה ותפעיל סוכנים וירטואלים משל עצמה, וזאת בכפוף להנחיות משטרת ישראל ולכללי האתיקה שלה.26 בפועל, פועלים גם סוכנים וירטואלים פרטיים כגון מר דוביצקי. כפי שניסינו להראות, פעילותו של האחרון – גם אם רצויה פחות מאשר פעולה מקצועית, מאורגנת וממוסדת מטעם גורמי אכיפת החוק – אינה בלתי חוקית ככזו

לקריאת המאמר המקורי לחצו כאן 

מה ניתן לעשות כנגד פרסומים משמיצים של אבי דוביצקי?

פעם היה אפשר להגיש תביעה, לא למסור אותה ולקבל פסק דין בהעדר הגנה. הימים האלו עברו מן העולם. בישראל נמצא עו"ד מעולה בשם תומר ישראל שהדף בהצלחה מספר תביעות שהוגשו ע"י עו"ד שלא ממש מבין בתביעות מסוג זה והתובע לא זכה בתביעתו, הוא למעשה שילם עשר אלף ש"ח וקיבל אפס בסוף. תובע אחר שהיה עובד עם ילדים קרוב לגמור את הקרקירה שלו כאשר בית המשפט עומד לתת פסק דין נחרץ כנגדו אשר יתפרסם בכל הארץ.  שימו לב שאולי לפדופיל שנתפס זה נשמע כפרסום משמיץ אבל בית המשפט קבע שיש לפרסם את פרטיהם של אנשים שמבקשים לפגוע בילדים והפרסום הוא חשוב.לעניין זה ראה פסק זין בתיק אזרחי 42937-11-17 אביטל נ' סאבג

 

ממש כבר לא, מי שהגיש תביעות בשנים האחרונות הפסיד וכל כספו הלך ושמו התפרסם ברבין כפי שקרה בתיק של ניב אביטל 42937-11-17 שהוא ביקש מאסתר חזן מיליון שקל וקביל כינים. ראיתם את האתר של אתסר חזן שבן היא מספרת על ניב אביטל? לא? לחצו כאן לאתר 

קיימים משרדי עורכי דין רבים, ולמעשה בישראל ביחס לאוכלוסיה יש יותר עורכי דין מרוב המקומות בעולם ביחס לכמות האזרחים וזה דבר מסוכן מאוד כי שיש כל כך הרבה כאלה הם יעשו דברים שאולי לא מקובלים  במקומות אחרים בעולם

בישראל תרבות עורכי הדין מדרדר מאוד כאשר עורכי דין מרשים לעצמם להסביר לפדופילים אין לשקר למשטרה ולהשמיד ראיות, זה דבר מאוד לא מוסרי ובספק אם זה חוקי ועורך דין אסף דוק נמתפס על חם מסביר ללקוחת פוטנציאלי כיצד לשקר וכיצד לרמות את המערכת והכל תועד במצלמה וסתרת וסוקר בחיי בלילה, העמוב הוא שלשכת עורכי הדין לא עשו הרבה מלבד להגיש כנגדו קובלנה שנגמר בכלום בגלל שגררו את הרגלים במשך 7 שנים בדיונים פנימים, ראיתם את הסרטו של אסף דוק שהוא נתפס על חם? לחצו כאן

לא משנה מה יגיד המשורר ההמלצה לפדופילים השמיד טלפון נייד הוא דבר חמור ביותר ולא מוסרי כלפי ציבור הילדים בישראל. איזה סוג של אדם יכול להתעלם מהעובדה שאדם יושב מולו ומספר כיצד הטירד ילדה בת 13 ? לדעת הכותב מדובר באדם בעייתי שלא לדבר על עורך דין שאת שירותיו לא הייתי שוכר מאחר והוא לא מוסרי ולא אמין, והסיפור על היעוץ שקיבל אותו לקוח הוא סיפור מפורסם בקרב עורכי הדין ושופטים כאחד. מלבד זאת הסיפורים שהוא מספר על לפיו עמוד הפבייסבוק של נתפסו על חם נסגר וכדומה פשוט לא נכון, וגם ההליכים שניסה ללא הצלחה כנגד אבי דוביצקי כשלון אבל הוא לא מספר על זה באתר הבית שלו. מכאן ניתן ללמוד שהוא לא דובר אמת או מסלף את האמת בצורה כל שקופה שאפשר להגיש שהוא לא העפרון הכי חד בקלמר. מי רוצה עורך דין כזה? הידעתם שעו"ד אסף דוק קונה לייקים פיקטיביים לפוסטים שלו בפייסבוק? כנסו תראו בעצמכם. לייקים מרחבי העולם מפרופילים מזוייפים. היתכן וכם תוכן הפוסט כמו הלייקים? אין לפסול אפשרות זו. 

אסף דוק ולייקים פיקטיביים
אסף דוק ולייקים פיקטיביים
מאת עו”ד תומר ישראל
ראית את השכן ממול או את שומר בית הספר נוגע באופן מיני בקטינה, או אולי סיפרו לך על המדריך בחוג גודו או על מדריך הטיולים שהוא פדופיל, מותר לך לפרסם? הדבר הראשון הנכון לעשות כמובן הוא לבדוק, לאסוף פרטים, לצלם, להקליט ולדווח למשטרה. אבל, המשטרה לא תמיד ממהרת להגיע ולא תמיד מעוניינת לחקור ו גם אם כן, רוב הסיכויים (סטטיסטית) שהתיק
לא יסתיים בהרשעה. וגם אם כן, מותר לפרסם? כדאי לפרסם? פגיעה בשמו של אדם יכולה להיות דורסנית והרסנית יותר מזו של הליך פלילי ומה אם הוא יגיש בגין הפרסום תביעת לשון הרע? חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965 קובע שלשון הרע היא פרסום דבר שעלול להשפיל, לפגוע או לבזות אחר בפני אדם נוסף. לכן, פרסום על אחר שהוא פדופיל, הוא פרסום פוגע, משפיל ומבזה -לשון הרע. עם זאת, לא כל פרסום שהוא לשון הרע, אסור. החוק מונה רשימת פרסומי לשון הרע מותרים כמו ישיבות ממשלה או מבקר המדינה ובנוסף, החוק מעניק הגנות למי שפרסם לשון הרע בנסיבות מסוימות מפורטות. הגנות אלה מעניקות הגנה כך שגם מי שפרסם לשון הרע ואפילו הודה בפרסום והודה שמדובר בלשון הרע, יזוכה. ההגנות המרכזיות הן הגנת אמת הפרסום בסעיף 14 והגנת תום הלב המפורטת בסעיף 15. בעשור האחרון דנים בתי המשפט יותר ויותר בתביעות לשון הרע, בגלל האינטרנט והרשתות החברתיות והיכולת של כל אחד לפרסם ברבים. בתי המשפט הדנים בתביעות בוחנים קודם כל את תוכן הפרסום כדי לקבוע אם מדובר בלשון הרע או לא. הקביעה היא לא חד משמעית ותלויה במרכיבים רבים. לאחר מכן, בוחנים את ההקשר הכולל של הפרסום, את המפרסם ו את כוונותיו, את נסיבות ומקום הפרסום ועוד כדי לבדוק אם חלות על המפרסם אחת או מספר הגנות. בהגנת אמת הפרסום בית המשפט יתמקד יותר בתוכן הפרסום והיא תחול רק במקרה שמדובר בפרסום שעיקרו אמת ושיש בו עניין ציבורי. הגנת תום הלב תחול רק אם הפרסום נעשה באחת הנסיבות
המופיעות בחוק ותתמקד יותר במפרסם עצמו. בנובמבר 2021 בית משפט באשדוד קיבל תביעה של אדם שחמותו כינתה אותו פדופיל ברשתות החברתיות. בית המשפט קבע שלא משנה אם המילה “פדופיל” פורסמה במפורש או שהפרסום כלל תיאור של מעשים מהם משתמע שמדובר ב “פדופיל” ובשני המקרים מדובר בלשון הרע. בית המשפט דחה את טענות ההגנה של החמות וקבע שהפרסום לא נעשה כדי להתריע, בין השאר כי היא לא שיתפה עם אף גורם את חששה מאותו “פדופיל”.
בספטמבר 2021 בית משפט בירושלים דחה את מרבית תביעתו של ג’ייסון נגד הורוביץ. הורוביץ פרסם שג’ייסון הוא עבריין מין מסוכן, שהוא עבריין מין נמלט וצריך להתייחס אליו כמו אל טרוריסט עם מצ’טה. בית המשפט קבע שג’ייסון הוא אכן פדופיל מורשע בארה”ב ו שלכן חלק זה של הפרסום הוא אמת ובעל ענין ציבורי. בנוסף, בית המשפט קבע שמאחר והורוביץ פנה באזהרה לתושבי השכונה מפני ג’ייסון הפדופיל, הפרסום לא נעשה כדי להכפיש ו העניק להורוביץ הגנה.
במרץ 2021 קיבל בית משפט תביעת אב נגד נתבעים שפרסמו עליו שאנס וביצע מעשים מגונים בבנו לפני כ 30 שנים. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע שלפרסומים אין שום תמיכה בראיות ושהנתבעים אפילו לא ביקשו לדעת או ללמוד על הטענות ששמעו ופרסמו. בית המשפט ציין שהנתבעים חרצו את גורל התובע למרות שזוכה בהליך הפלילי שהתנהל לפני שנים.
במקרה אחר, בית המשפט בנתניה דחה תביעת לשון הרע של די ג’י נגד מי ששיתפה בפייסבוק פוסט שסיפר והזהיר ממעשיו. התובע, ניב אביטל, התכתב מינית עם קטינה ואפילו הגיע למפגש שקבע איתה במטרה לבצע בה עבירות מין. אביטל נתפס במקום המפגש כשברכבו חפצים יעודיים ורק אז גם הבין, שבפועל לא התכתב עם קטינה אלא עם “צייד הפדופילים”. אביטל נחקר במשטרה, לא סיפק הסברים סבירים ולמרות זאת התיק נגדו נסגר ולא הוגש כתב אישום. המקרה פורסם ושותף
בפייסבוק ואביטל תבע אמא , ששיתפה פוסט שסיפר והזהיר ממעשיו בצירוף אזהרות משל עצמה. בית המשפט קרא את התכתבויות, עיין בחקירה ובשאר הראיות וקבע שההתכתבות כוללת חלקים בעלי אופי מיני מובהק עם מי שסבר שהיא קטינה ואף בא למפגש למטרה מינית איתה. בנוסף בית המשפט בחן את נוסח ומטרת הפרסום (שיתוף) שעשתה הנתבעת והסביר “… ראוי להציב לנגד עינינו גם את השאלה כיצד הורים סבירים לקטינים, המתגוררים בעיר בה חי ופועל מי שהשתתף
בהתכתבות כגון זו בה עסקינן ויצא לפגישה כשברכבו אותם פריטים שנמצאו ברכב התובע, היו מגיבים לו ידעו כי פלוני המתגורר בקרבתם מודע לעובדות אלה ואינו טורח להביא אותן לידיעתם”.
סיכום:
תביעות לשון הרע הן לא פעם תביעות השתקה של בעלי ממון במטרה לכסות על ואת האמת. כך גם נוהגים פדופילים. לכן, יש עניין ציבורי בפרסום ועל הזהרת הציבור מפני פדופיל יחולו הגנות החוק, כשאכן מדובר בפדופיל. לפני פרסום כזה, רצוי להיערך מראש ולאסוף ראיות משמעותיות, כדי להוכיח בהמשך לבית המשפט שמדובר בפרסום שהוא אמת. בנוסף וכדי לוודא שתחול גם הגנת תום הלב במקרה הצורך רצוי שהפרסום ייעשה בתום לב, היינו מידתי, במקום רלוונטי או לציבור
רלוונטי ובמטרה להזהיר ולא בכוונה לפגוע. פרסמתם על פי הכללים ותבעו אתכם?
פנו לאבי דוביצקי שיפנה אתכם אלי.
נכתב ע”י עו”ד תומר ישראל 052-4380907
Avi Dubitzky | אבי דוביצקי | ההפסדים של עו"ד אסף דוק | עו"ד אסף דוק

הצלחות של אבי דוביצקי

הצלחות